• חיפוש

משחק של יכולת: למה זכייה בלוטו הגנטי אינה הכל כשמדובר בהארכת חיים בריאים (חלק שלישי)

maya_elhalal_longevity_healthspan

בחלקי המאמר הקודמים, ראינו שהעלייה המדהימה באורך החיים אצל בני האדם במאות האחרונות, לא הגיעה ביחד עם שיפור בריאותי במהלך ההזדקנות. גילינו גם שזהו לא המצב בטבע, בו קיימים מינים היכולים להגיע לגיל מבוגר וגם להישאר בבריאות טובה. בחלק זה, נסתכל על חייהם של סופר-אייג’רים, אשר אורח חייהם מצביע על כך שחיים ארוכים ובריאים אולי קשורים יותר לבחירות אורך החיים שלנו מאשר לנטייה הגנטית שלנו.

הזדקנות בריאה אצל אנשים היא נדירה, אך אפשרית

אנשים כמו ישראל קריסטל, ניצול השואה, וכ-450,000 אנשים נוספים ברחבי העולם שעברו את גיל מאה מספקים הוכחה חיה לכך שאורך חיים מופלג הוא אפשרי. ז’אן לואיז קלמנט, היא האדם שחי הכי הרבה זמן בהיסטוריה המתועדת. קלמנט חיה כ-122 שנים ו-167 ימים, ובבריאות טובה, מה שהופך אותה לשיאנית אורך חיים בריא שעוד לא נראה כמותה. קלמנט התחילה להתאמן בסיף בגיל 85, נסעה על האופניים שלה גם בגיל 100 והלכה ללא סיוע (אפילו ללא מקל הליכה) עד לגיל 114. לאורך חיה הארוכים הראתה קלמנט חדות מנטלית גבוהה ומצב רוח טוב. ביום הולדתה ה-110 היא אמרה את האמירה המפורסמת: “בכל חיי היה לי רק קמט אחד, ואני יושבת עליו”. במהלך ההופעה הפומבית האחרונה שלה ביום הולדתה ה-122, על אף שהייתה כמעט חירשת ועיוורת היא עדיין הייתה בבריאות טובה בצורה מפתיעה.

אנחנו יודעים שסופר-אייג’רים, סובלים מפחות מחלות בהשוואה לקבוצות אחרות בגיל מבוגר ואנחנו יודעים גם שכשהם כן סובלים ממחלות כמו אלצהיימר, מחלות אלו מתפתחות אצלם באופן איטי משמעותית ביחס לקצב ההתפתחות שלהן באוכלוסייה הכללית.

מדענים עובדים כבר עשורים רבים על זיהוי הסיבות הגנטיות של אריכות ימים בריאה עם המוטיבציה שהתובנות אשר אותרו במחקר על בעלי חיים יוכלו בעתיד להתאים גם לבני אדם. מאות פרויקטים למחקר פועלים כיום, והתגלו בהם תגליות מרתקות. לדוגמה, במודל המבוסס על מין התולעת העגולה C. elegans נמצאו מעל 70 גנים אשר יכולים להשפיע על אריכות ימים.

ב-2016, חוקרים ביצעו התקדמות בתחום על ידי איתור וריאנטים גנטיים אשר מובילים לאריכות ימים בבני אדם. האם זה מקדם אותנו לאפשרות שכולנו נחיה יותר בבריאות טובה? עדיין לא. למרות שהייתה לנו הצלחה בכוונון גנים ספציפיים בבעלי חיים, הדרך לעריכת גנים בבני אדם יכולה להיות עדיין ארוכה. עם זאת, יש תקווה שהמחקרים על סופר-אייג’רים יביאו לאפשרות ליישום המידע החדש בנוגע לעריכת גנים בבני אדם למטרות רפואיות.

מרולטה לפוקר: איך המדע משנה את משחק אריכות הימים

רובנו לא זכינו בלוטו הגנטי של מאריכי חיים בלתי רגילים כמו קלמנט, אך הזדקנות בריאה היא כבר לא רק משחק של מזל אלא גם משחק של יכולת. המדע מצביע על כך שבחירות אורח חיים טובות יותר יכולות להוסיף שנים בריאות לחיינו.

הקשר בין מה שאנו בוחרים לאכול לבין בריאותנו כבר ידוע לכולם. אך עדיין, ולמרות שכבר בעבר הרחוק  אמר היפוקרטס: “תנו למזון להיות התרופה שלכם ותנו לתרופה להיות המזון שלכם”, מעטים מיישמים תובנה זו. כיום, מענקים ניתנים לאוניברסיטאות בכירות ומרכזי מחקר חשובים על מנת שיתקדמו לעבר הבנה טובה ומדעית יותר של מה כדאי לנו לאכול בשביל להאריך את חיינו בצורה בריאה.

וולטר לונגו, פרופסור לגרונטולוגיה, קיבל בשנים האחרונות עשרה מיליון דולרים מהמכון הלאומי של ארה”ב להזדקנות, בשביל לערוך מחקרים על השפעת המזון שאנו אוכלים להארכת ימים. מטרת המענק היא להוסיף למידע שהתקבל במחקרים מקדימים, שהראו שמחזורים בני חמישה ימים של דיאטה המחקה צום (fasting-mimicking diet), יכולים להפחית את גורמי הסיכון למחלות רבות הקשורות בהזדקנות.

קיימים מחקרים מעניינים המקשרים בין הגבלת צריכת קלוריות לאריכות ימים, אך עד שתמצא נוסחה לחישוב צריכת הקלוריות ה”אופטימלית” עבורנו, האם קיימת דיאטה אופטימלית שבה ניתן להשתמש להארכת ימים?

השפעתה של תזונה מותאמות אישית

מחקר אשר נערך במכון וייצמן למדע מצא שהתשובה לשאלה, משתנה מאוד בין אדם לאדם. גורם אחד לכך הוא המיקרוביום שלנו, שכולל כמאה טריליון בקטריות, וירוסים, עובש, שמרים, ופטריות, הנמצאים בגופנו. המיקרוביום האישי של כל אדם משפיע על העיכול, מערכת החיסון ואספקת האנרגיה לגוף. המיקרוביום משתנה בהתאם לאורך החיים שלנו ומושפע מסביבתנו, פעילותנו הגופנית והלחץ בחיינו.

בשנה שעברה, הסטארט-אפ הישראלי DayTwo, שמיישם תובנות מהמחקרים שנערכו במכון וייצמן על חיידקי המעי, גייסה 12 מיליון דולרים ממשקיעים הכוללים את החברות Johnson & Johnson Innovation ו-Mayo Clinic, על מנת שיספקו ללקוחותיהם המלצות לתזונה מותאמת אישית המתבססת על המיקרוביום הייחודי של כל לקוח. כיום, הדרישה ל-DayTwo בישראל עלתה על יכולת החברה לספק את המוצר ולקוחות רבים שהבחינו בפוטנציאל הבריאותי שלו מוכנים לחכות חודשים להמלצות התזונה האישיות שלהם.

אנחנו מתקדמים בקצב גדול במיוחד בהפיכתן של המלצות תזונה מהמלצות המתבססות על ניסוי וטעיה להמלצות המתבססות על מדע מדויק. סטארט-אפ התזונה Viome לוקח את המדע הזה לרמות חדשות. Viome, מספקת המלצות מותאמות אישית על המאכלים שרצוי שתאכלו ואלו שכדאי לכם להפחית. החברה מסתמכת לא רק על המיקרוביום עצמו אלא גם על הביטוי הגנטי שלו ויכולתו להפיק חומרי הזנה ולהפחית דלקתיות. מטרת החברה היא להפוך מחלות כרוניות למשהו שהוא בחירתו האמיתית של האדם ולא פשוט מזל רע.

הסטארטפ הישראלי Lumen, מבטיח לספק המלצות מותאמות אישית בהתבסס על יכולת הגוף שלך להפיק אנרגיה מפחמימות זמינות ושומנים במהלך זמני מנוחה ואימון. במהלך השנה האחרונה החברה עזרה למאות נסיינים להתאים את תזונתם לחילוף החומרים האישי שלהם וכתוצאה מכך, להוריד במשקלם ולחיות חיים טובים יותר.

זה קשור ליותר ממה שאנו אוכלים

בחירות התזונה שלנו משמעותיות. עם זאת, דיאטה בריאה, וזה לא משנה כמה היא מותאמת אישית, אינה מספיקה בשביל להשאיר אותנו בריאים בעת ההזדקנות. מחקרים שנערך על “אזורים כחולים” – אזורים נדירים ברחבי העולם בהם התושבים מאריכים חיים הרבה יותר מאשר במקומות אחרים – מראים שקיימים גורמים רבים המשפיעים על אריכות ימים בריאה. רמת הפעילות, המעורבות החברתית, הרגשת המשמעות, צריכת האלכוהול וגורמים נוספים משתלבים ביחד לשיפור אריכות החיים הבריאה.

אך האם התובנות מן המחקר על קהילות מסורתיות יכולות להשפיע גם על קנה מידה גבוה יותר ולהיות חלק  מאורח החיים המודרני? ב-2009 בעיר אלברט לי שבמדינת מינסוטה נערך פרויקט שניסה להשיג בדיוק מטרה זו. בפרויקט, יושמה תוכנית הוליסטית שהתבססה על 9 הגורמים הנפוצים לאריכות ימים שנמצאו באזורים הכחולים. נכון להיום, הפרויקט הפחית תביעות לתשלום רפואי ב-49% והעלה את אורך החיים הממוצע בכ-3 שנים.

אופטימיזציה של כל האספקטים אשר תורמים לאריכות ימים בריאה, כנראה לא תשאיר לנו הרבה זמן לחיות את חיינו. אך המדע יכול לעזור לנו לארגן את סדר העדיפויות הנכון ביותר עבורנו ולבצע בחירות יותר מושכלות בחיינו. המבחנים הרבים אשר קיימים כיום לזיהוי הנטייה הגנטית למחלות תלויות גיל כמו סוכרת, סרטן, ומחלות לב וכלי דם, יכולים לעזור להבנה טובה יותר של מהם הדברים בהם כדאי לנו למקד את תשומת הלב שלנו. הם יכולים גם לתת לנו דחיפה חשובה לעבר ניהולם של גורמי הסיכון למחלות תלויות גיל, ולבדיקה מוקדמת של מחלות שאנו בעלי נטייה גנטית מוגברת לפתח.

הטכנולוגיה המנבאת והמותאמת אישית אשר זמינה לנו היום משנה את חוקי המשחק. עם תובנות בריאות מבוססות אינטליגנציה מלאכותית, יישום מחקרי אריכות ימים על אורח החיים המודרני והשימוש בביוטכנולוגיה בתחום הגנטיקה, יכולות להשתלב ולהביא לאפקט מניעתי השווה שנות בריאות רבות. 

בחלק הרביעי והאחרון בסדרה, נתמקד ברפואה רגנרטיבית ונבחן כיצד השמת דגש על אריכות ימים בריאה יותר מאשר על אורך החיים עצמו יכול להוסיף שנים לחיינו.

שיתוף
נכתב על ידי
מיה אלחלל

מייסדת ועורכת ״Longevity.Science״, היא האקרית בריאות ויזמית. לאחר החלת תובנות ממדע הארכת החיים הבריאים על חייה האיישיים להחלים ממחלה כרונית, הנגשת הידע הפכה לתשוקתה ותחום עיסוקה העיקרי. מיה כותבת על מדע אריכות ימים בריאה, טכנולוגיות רלוונטיות והתערבויות התנהגותיות שעשויים לעזור לך לשמור על תפקוד גופני ומנטלי מיייטבי קרוב ככל האפשר לסוף החיים.

צפו בכל המאמרים
השאר תגובה

נכתב על ידי מיה אלחלל

מיה אלחלל

מייסדת ועורכת ״Longevity.Science״, היא האקרית בריאות ויזמית. לאחר החלת תובנות ממדע הארכת החיים הבריאים על חייה האיישיים להחלים ממחלה כרונית, הנגשת הידע הפכה לתשוקתה ותחום עיסוקה העיקרי. מיה כותבת על מדע אריכות ימים בריאה, טכנולוגיות רלוונטיות והתערבויות התנהגותיות שעשויים לעזור לך לשמור על תפקוד גופני ומנטלי מיייטבי קרוב ככל האפשר לסוף החיים.