חיפוש

הארכת חיים בריאים

בהנחיית מיה אלחלל
תוחלת החיים הגבוהה בעולם

סודות ה”אזורים הכחולים”: 9 שיעורים חשובים מהמקומות בעלי תוחלת החיים הגבוהה בעולם

אנשים חושבים שזה ענין ריציני מאוד ומסובך להבטיח לעצמנו חיים ארוכים ובריאים יותר – אבל בפועל הנתונים מלמדים שדווקא מי שלוקחים הכול בקלות וברוגע – עושים זאת בצורה היעילה ביותר. הנה כמה שיעורים לחיים שחשוב שכולנו נפנים:

החיפוש אחר “מעיין הנעורים” תמיד בער בעצמותיהם של בני האדם. הפחד מהזדקנות הגוף והרצון להאריך את החיים הבריאים הביאו לאורך ההיסטוריה אנשים רבים לחקור כיצד נוכל להוסיף עוד כמה מספרים חזקים להגרלה החשובה בחיינו. אחד השמות הבולטים בתחום חקר אריכות הימים בשנים האחרונות הוא דן ביוטנר, שהוא באופן מפתיע לא רופא או מדען, אלא עיתונאי וסופר עם חשיבה יצירתית וייחודית שהפכה אותו לכוכב עולה בתחומו.

https://www.bluezones.com/2016/11/power-9/
דן בוטנר

ביוטנר הוא כתב בנשיונל ג’יאוגרפיק, שביקש למצוא את האזורים בעולם שבהם אנשים חיים הכי הרבה. למסע הזה הוא יצא בעקבות תובנותיו של הדמוגרף הבלגי מישל פולן, שבסוף שנות ה-90 הקיף בעיגולים כחולים את האזורים עם תוחלת החיים הגבוהה בעולם. ביוטנר סרק את הגלובוס כדי להיפגש עם תושבי האזורים האלו, לשוחח איתם ולנסות להבין מה הם חולקים במשותף.

ב-2008, פרסם ביוטנר את ספרו, “האזורים הכחולים” שהפך לרב מכר עולמי וגם הוביל להקמת ארגון באותו השם שנחשב כיום למאגר ידע מקיף בנושא.

הספר האזורים הכחולים
כריכת הספר האזורים הכחולים

אז מהם ה"אזורים הכחולים" ומה מאפיין אותם?

יש נטייה לחשוב שככל שאנחנו חיים במקום מפותח ומתקדם יותר – כך הבריאות ואיכות החיים שלנו ישתפרו. בפועל, תוחלת החיים הגבוהה ביותר נרשמת דווקא במקומות מרוחקים ומבודדים יותר, שבהם החיים פשוטים ומינימליסטים בהשוואה לערים הגדולות במערב.

ברשימת ה”אזורים הכחולים” ניתן למצוא את האיים איקריה וסרדיניה שבים התיכון, האי היפני אוקינאווה וחצי האי ניקויה שבקוסטה ריקה.

אבל לא רק איים פסטורליים נכנסו לרשימה הנכספת. באופן מפתיע, היא מונה גם עיירה קטנה בארצות הברית בשם לומה לינדה, שבה חיה קהילה דתית מסוגרת עם אורח חיים שמזכיר קצת את החרדים בישראל – עם הבדל אחד משמעותי – אנשיה מקפידים על תזונה טבעית וצמחונית.

ביוטנר גילה שלתושבי האזורים האלו 9 הרגלים משותפים:

פעילות גופנית טבעית – האנשים במקומות האלו לא מרבים להתאמן בחדר הכושר, אלא פשוט הולכים הרבה ברגל, עוסקים בעבודות פיזיות, דגים, בונים ומבצעים את מטלות הבית בעצמם.

שלווה ורוגע – החיים באזורים הכחולים נחשבים פחות תובעניים ולחוצים באופן יחסי, בטח כשמשווים אותם לחיים בעיר מתועשת.

תזונה טבעית – התפריט במקומות האלו מבוסס ברובו על ירקות ופירות טריים ומקומיים, קטניות, דגנים מלאים, אגוזים וזרעים.

יין במידה – כן, אלכוהול מועיל לבריאות – אם יודעים לשתות במידה, ויין  עשיר בנוגדי חמצון. 

“חוק 80 האחוזים” – באי היפני אוקינאווה, יש מנטרה שעוברת מדור לדור כבר 2,500 שנה. היא נאמרת לפני הארוחה ומזכירה להפסיק לאכול כשהבטן כמעט מלאה ולא מלאה לגמרי. גם בשאר ה”אזורים החולים” אנשים בדרך כלל נצמדים לארוחות קטנות יותר, שלא מכבידות על הגוף או מזיקות לו.

קהילתיות – כשמסיירים באזורים הכחולים, רואים אנשים שחיים בקהילות מגובשות, כמעט שבטיות, שהחיבורים בין האנשים בהן משמעותיים מאוד.

משפחתיות – בשיחות שערך ביוטנר עם התושבים, הוא גילה כי הם בדרך כלל נוטים למקם את בני המשפחה והאנשים הקרובים אליהם בראש סדר העדיפויות – מעל שאיפות עסקיות ורומנטיות.

תחושת שייכות – כולנו רוצים להרגיש שייכים – ומחקרים מראים שזה משפיע גם על בריאות הגוף. לכן, במקום קטן שבו הקהילה עוטפת ותומכת – גוברים הסיכויים לשמירה על הבריאות לאורך זמן.

משמעות – משמעות היא מונח סובייקטיבי שיכול להגיע מהרבה מקורות – מאמונה דתית, מרצון להגשמה עצמית או פשוט מתוך צורך לדאוג ליקירים שלנו. וכשהמשמעות חזקה – כך גם איכות החיים והבריאות משתפרים.

משפחה, תחושת שייכות, תחושת משמעות
משפחה, תחושת שייכות, משמעות

"אבל בישראל אי אפשר לנהל חיים כאלו פסטורליים ונוחים"

אנשים יכולים להגיד שמאוד קל לחיות יותר שנים בבריאות טובה ב”אזורים הכחולים” – כי מדובר במקומות פסטורליים ומבודדים שבהם החיים בכל מקרה רגועים יותר ונטולי דאגות. בישראל, נוטים לחשוב, אי אפשר באמת לנהל אורח חיים כזה – וגם מי שמנסה – צפוי לכישלון ידוע מראש.

ובכן, תגובות כאלו לא ייחודיות רק לנו הישראלים והן נשמעות היטב גם בארצות הברית. לכן, ארגון Blue Zones בהובלתו של ביוטנר הוביל שורת ניסויים שבהם הטמיעו את העקרונות המרכזיים של האזורים הכחולים בעיירות ובערים אמריקניות, שבהן כידוע תופעות כמו השמנת יתר, סוכרת ומחלות לב הן שכיחות מאוד.

באלברט לי, אחת העיירות שהשתתפו בניסוי, הסטטיסטיקה מלמדת על שיעור גבוה של מעשנים ושיעור נמוך של פעילות גופנית. בעקבות הניסוי של ביוטנר, אלו כמה שינויים מרכזיים שנרשמו שם:

  • חיסכון של 7.5 מיליון דולרים בהוצאות רפואיות שנתיות למעסיקים.
  • 2.9 שנים נוספו לתוחלת החיים הממוצעת של התושבים בתוך שנה אחת.
  • שיפור הנוף והצמחייה במרכז העיר הגדיל את ההשקעות הפרטיות, התיירות והמס לעירייה.

ובישראל, חשוב להדגיש, המצב דווקא טוב יותר מברוב מדינות המערב מהבחינה הזאת. ב-2021, ארגון ה-OECD דירג את ישראל במקום החמישי והמכובד ברשימת המדינות עם תוחלת החיים הגבוהה בעולם.

מומחים מעריכים כי תוחלת החיים הארוכה יחסית מתאפשרת כאן בין היתר הודות למודעות גבוהה יותר לפעילות גופנית וגם, כמו ב”אזורים הכחולים”, קשרים משפחתיים וחברתיים משמעותיים.

לכן, דווקא לנו הישראלים יהיה קל יותר להטמיע עוד כמה אלמנטים מהחיים באזורים הפסטורליים האלו, לא רק כדי לחיות יותר, אלא גם ובעיקר כדי באמת ליהנות מהמסע הזה.

שיתוף
נכתב על ידי
מיה אלחלל

מייסדת ועורכת ״Longevity.Science״, היא האקרית בריאות ויזמית. לאחר החלת תובנות ממדע הארכת החיים הבריאים על חייה האיישיים להחלים ממחלה כרונית, הנגשת הידע הפכה לתשוקתה ותחום עיסוקה העיקרי. מיה כותבת על מדע אריכות ימים בריאה, טכנולוגיות רלוונטיות והתערבויות התנהגותיות שעשויים לעזור לך לשמור על תפקוד גופני ומנטלי מיייטבי קרוב ככל האפשר לסוף החיים.

צפו בכל המאמרים
השאר תגובה

תגובה 1