• חיפוש

מה משותף בין משיכה בדייט, תקשורת יעילה בעבודה והארכת חיים בריאים?

maya elhalal

בני אדם הם בעלי חיים חברתיים שרווחתם מושפעת עמוקות על ידי היכולת למשוך ולהתחבר זה לזה, לעתים קרובות באמצעות אינטראקציות קצרות. הישרדותנו תלויה בזה. כל כך שזו אגב הסיבה שדחייה חברתית, חרם, או נטישה כואבות כל כך. כאב הלב העז בא ללמד אותנו להמנע מבידוד חברתי בעתיד. זה שריד אבולוציוני שלעיתים גורם לנו להשאר ביחסים או סביבה חברתית שאינם טובה לנו, גם שהישרדותנו כבר אינה תלויה בכך. אבל זה נושא לשיחה אחרת.

בחזרה למחקר על משיכה, ומה הקשר להארכת חיים בריאים וביו-האקינג… בנוסף למאפיינים הפיזיים, כוריאוגרפיה של תנועות, תגובות פיזיות והבעות עדינות עשויה לסייע בקידום משיכה. במחקר הזה, מדדו את הדינמיקה הפיזיולוגית בין זוגות של משתתפים במהלך אינטראקציות היכרויות בחיים האמיתיים מחוץ למעבדה. המשתתפים הרכיבו משקפיים למעקב אחר עיניים עם מצלמות ומכשירים משובצים למדידת אותות פיזיולוגיים כולל קצב הלב והולכה של העור. החוקרים מצאו שלעומת מה שנהגנו לחשוב עד כה, אותות גלויים כמו חיוכים, צחוק, מבט עיניים או חיקוי של אותות אלה לא היו קשורים באופן משמעותי למשיכה.

במקום זאת, היתה התאמה חזקה במשיכה הדדית במקרים בהם נמדד סנכרון בקצב הלב ובמוליכות העור בין בני הזוג. או במילים אחרות, קוהרנטיות משותפת. אלה מדדים סמויים, לא מודעים וקשים לוויסות*.

הממצאים מצביעים על כך שהמשיכה של בני הזוג באינטראקציה עולה ויורדת ככל שרמות הגירוי התת מודע שלהם עולות ויורדות באופן סינכרוני.

קוהרנטיות היא המצב שבו הלב, המוח והרגשות נמצאים בהתאמה אנרגטית ושיתוף פעולה. זהו מצב שבונה חוסן - אנרגיה אישית אשר נצברת, ולא מבוזבזת - מצב שמשאיר יותר אנרגיה התכווננות מודעת ותוצאות הרמוניות."

מנהל המחקר של מכון HeartMath, ד"ר רולין מקראטי.
longevity science
Heartmath Inner Balance

עד כאן המחקר.

* כוכבית שלי: אלה מדדים לא כל כך קשים לוויסות כשמתרגלים את זה ומדייקים את התרגול באמצעות מד השתנות קצב הלב. והם גם לא כל כך סמויים כשלומדים להשקיט את הזמזום הבלתי פוסק של המחשבות ומפתחים מודעות לחוכמה של החושים שיודעים לזהות את הסנכרון הזה.

הסנכרון, או המצב הקוהרנטי, המדובר במחקר הולך עמוק ורחוק יותר מאשר רק להסביר משיכה בדייטינג. כן זה מושך להיות בסנכרון. אבל זה לא רק בדומיין האינטימי רומנטי. זהו מצב של ריקוד עדין בין מערכת הלב, הנשימה והמוח. מצב של זרימה וגמישות שתומך בתהליכי החלמה ובריאות. וגם זה מצב הפוך מתגובתיות אוטומטית נטולת וויסות רגשי. הפוך במובן שזה מצב המאפשר תקשורת יעילה ביחסי עבודה, הורות, וחברות. והסנכרון הזה, שבשפת הרוחניקים, שמרתיעה חלק מהאנשים, נקרא ״לשדר על אותו גל״ – זה המימד שבו עיקר התקשורת בין בני אדם מתרחש.

אני אגב משתמשת בכוח הסנכרון הזה בתרגול במים, שהם מוליך מעולה לאנרגיה, כשאני מסתנכרנת במכוון עם אדם שהוא מתרגל מיומן של תודעה גבוהה, וזה מרגיש מדהים. בוידאו אני מתרגלת עם מתן בניהו (שאגב ידבר בכנס הביו-האקינג ואל תפספסו אותו, כי הוא ישתף תובנות בעלות ערך אדיר!) הנשיפה והשאיפה שלנו מסונכרנות ואנחנו מוסיפים שכבה של מדיטציית הכרת תודה. 

ואני רותמת את היכולת הזו, שאני משתפרת בה עם הזמן, להשפיע לטובה על מתרגל פחות מיומן בחשיפה לקור, שחווה חרדה בכניסה למים קרים. קצב הלב שלי עוזר לו להרגיע את קצב הלב. 

בין היתר, את כליי הביו-האקינג האלה לבניית חוסן בריאותי ומנטלי מתרגלים בסדנאות

מקורות:

https://www.nature.com/articles/s41562-021-01197-3

שיתוף
נכתב על ידי
מיה אלחלל

מייסדת ועורכת ״Longevity.Science״, היא האקרית בריאות ויזמית. לאחר החלת תובנות ממדע הארכת החיים הבריאים על חייה האיישיים להחלים ממחלה כרונית, הנגשת הידע הפכה לתשוקתה ותחום עיסוקה העיקרי. מיה כותבת על מדע אריכות ימים בריאה, טכנולוגיות רלוונטיות והתערבויות התנהגותיות שעשויים לעזור לך לשמור על תפקוד גופני ומנטלי מיייטבי קרוב ככל האפשר לסוף החיים.

צפו בכל המאמרים
השאר תגובה

נכתב על ידי מיה אלחלל

מיה אלחלל

מייסדת ועורכת ״Longevity.Science״, היא האקרית בריאות ויזמית. לאחר החלת תובנות ממדע הארכת החיים הבריאים על חייה האיישיים להחלים ממחלה כרונית, הנגשת הידע הפכה לתשוקתה ותחום עיסוקה העיקרי. מיה כותבת על מדע אריכות ימים בריאה, טכנולוגיות רלוונטיות והתערבויות התנהגותיות שעשויים לעזור לך לשמור על תפקוד גופני ומנטלי מיייטבי קרוב ככל האפשר לסוף החיים.