במאה וחמישים השנים האחרונות, אורך החיים האנושי הממוצע הכפיל את עצמו מגיל 40 לגיל 80, אך כיום, איכות החיים של רוב האנשים בגילאי זקנה מושפעת בצורה חמורה ממחלות כרוניות. נראה שהאתגר שהצבנו לביולוגיה שלנו, הביא למצב בו אנו מתמודדים עם מגבלה משמעותית להזדקנות בריאה, והתמוטטות גופנית בלתי נמנעת.
אך זה לא מה שאנו רואים בטבע.
בחלקו השני של סדרת המאמרים שלנו, נחקור את אופן ההזדקנות בטבע בשביל להבין האם חולי בגילאים מאוחרים הוא בלתי נמנע אצל בני אדם.
בטבע, בריאות לקויה בגיל מבוגר אינה בלתי נמנעת
לשם למידה על אלטרנטיבות לתהליך ההזדקנות אותו חווים בני האדם, ביולוגים החלו לחקור בשנים האחרונות את מנגנוני הארכת החיים הבריאה של בעלי חיים וצמחים שאינם מזדקנים באותה צורה בה אנו מזדקנים. כמו בני האדם, זנים אלו עלולים למות ממחלות או מתאונות, אך בניגוד אלינו הם סובלים מעט מהזדקנות ביולוגית. החל מיצורים חד תאיים ליצורים רב תאיים וחולייתנים, זנים מסוימים נהנים מחיים ללא שינוי בבריאות, גם כשהם מזדקנים ומגיעים לשלבי חייהם האחרונים.
תסתכלו לדוגמה על אורן האצטרובל הזיפני, עץ בעל חיים ארוכים במיוחד הגדל בהרי קליפורניה, נאבדה ויוטה שבארצות הברית. פרט אחד של האורן קיים עוד מאז תחילתה של ההיסטוריה המתועדת.
עץ זה הוא בן 5,070 שנה.
דוגמה נוספת לאריכות ימים בריאה בטבע היא המדוזה Turritopsis Dohrnii, המכונה בשמה הנוסף “מדוזת האלמוות”. את מדוזת האלמוות ניתן למצוא במימי הים התיכון ובימי יפן. מדוזות אלו יכולות לבטל את ההזדקנות שלהם ,כלומר, להזדקן בכיוון הפוך של חזרה לצעירותן ומשם להתחיל מעגל חיים מחודש. פרט זה נתן למדוזה גם את השם מדוזת בנג’מין באטן.
אם הייתה אפשרות כזו לבני האדם, רבים היו נרשמים אליה מבלי למצמץ! מדוזת האלמוות היא אחת החיות הידועות היחידות המסוגלות להפוך את תהליך ההזדקנות באופן מלא לאחר הבגרות המינית. באופן תיאורטי תהליך זה יכול להמשך לנצח.
דוגמאות אלו מראות שאמא טבע היא דווקא לא נגד הארכת חיים בריאה; היא פשוט מאוד סלקטיבית בבחירת המינים להם היא מאפשרת זאת. יש עוד דרך ארוכה ללכת מהמקום בו אנחנו נמצאים להארכת חיים בריאה בבני אדם, אך השגת הבנה טובה יותר לגבי התנאים הנדירים בהם הארכה זו אפשרית, היא צעד בכיוון הנכון.
אנחנו מוצאים דוגמאות לאריכות ימים מופלגת ובריאה גם במספר זנים של צדפות, לובסטרים, כרישים וחיות אחרות. אחד הסודות לאריכות הימים שלהם הוא שהם מצליחים להימנע לרוב מהצטברותו של נזק ביולוגי לאורך זמן.
עולות השאלות, מהם הדברים אשר דומים ביולוגית בין מינים אלו ולנו? והאם יש גם יונקים אשר מצליחים להזדקן ולשמור על בריאותם במקביל?
אם היו לנו תשובות לשאלות אלו, זה היה יכול לקדם אותנו צעד נוסף לעבר הבנה של האפשרות של שיפור אורך החיים הבריא באדם, ואולי להפיכה של אפשרות זו למציאות.
בריאות טובה בגיל מבוגר אפשרית גם בחיות
מתברר שגם יונקים יכולים להזדקן ולשמור על בריאותם והטבע סיפק לנו דוגמה מדהימה לכך בצורת עכברוש מקומט ובעל ביולוגיה מיוחדת ומסתורית שמצליחה לאתגר מדענים כבר עשרות שנים. העכברוש המדובר, הנקרא חולד עירום, לא יחשב כנראה לחמוד על ידי רוב בני האדם, אך יש לנו סיבה אחרת לקנא בו, כי החולד העירום הוא שיאן אריכות הימים הבריאה בקרב יונקים. החולד העירום חי חיים בריאים ומתרבה במשך רוב 30 שנות חייו, אורך חיים הארוך עד פי עשרה מזה של מכרסמים אחרים.
החולד העירום הוא יצור ייחודי בהרבה דרכים, ההיגיינה שלו טובה הרבה יותר מזו של רוב היונקים ובמחילותיו אזור נפרד המשמש לשירותים, שם הוא מאחסן את צרכיו. אך התכונה המעניינת ביותר עבורנו במונחים של חקר חיים ארוכים ובריאים, היא שלחולד העירום יש סיכון ביולוגי להצטברות נזק מטבולי לאורך זמן הדומה לזה של בני האדם. ההבדל הוא שהוא מצא דרך להתגבר על כך, הוא כמעט חסין לסרטן, פחות משישה מקרי סרטן נמצאו בקרב החולדה הזו אשר נחקרת ביותר. אך עובדה אפילו יותר מעניינת היא שעבור החולד, “עלות ההפעלה הביולוגית” לא עולה באופן אקפוננציאלי עם הגיל, ולעלות זו ישנה השפעה זניחה על בריאותם.
השלכות לבני אדם
כיצד זה אפשרי לחולד העירום שלא לצבור את ‘עלות ההפעלה הביולוגית’ באותה דרך בה צוברים אותה בני האדם? ב-2017, מדענים מחברת Calico, חברת מחקר ופיתוח של Alphabet (גוגל), אשר מטרתה הפומבית היא לייצר דרכים שיאפשרו לאנשים לחיות חיים ארוכים ובריאים יותר, הציגו הוכחות לכך שהחולד העירום עמיד לנזקי הזמן ביותר דרכים מאשר ידענו. החוקרים הראו שהתמותה של החולד העירום, אינה עולה עם הגיל.
עם תגליות כאלה, אנחנו מתקדמים צעד נוסף קרוב יותר להבנת הביולוגיה של אריכות חיים בריאה. כמו החולד, גם אנחנו כבר יודעים להפריד את השירותים ממרחב המחיה, אך אין לנו את אותם גנים לאריכות ימים שלהם יש.
מכאן השאלה שאותה אנחנו צריכים לשאול היא, האם קיימים מקרים של אריכות ימים מופלגת ובריאה אצל בני האדם? את התשובה לשאלה זו נחקור בחלקו השלישי של סדרת המאמרים.