מיה אלחללמאז שהאדם נהיה מודע לכך שהוא הולך להזדקן ולמות, הוא חיפש נואשות דרך כלשהי שתאפשר לדחות את מותו הבלתי נמנע. מעיין הנעורים, מתושלח בן ה-936, הגביע הקדוש ועוד סיפורים מראים שוב ושוב כמיהה זו באדם. אך אולי התשובה היא אינה בסיפורי אגדה, אלא במדע.
בשנים האחרונות, מדע אריכות הימים התקדם בקצב מהיר ומצא תגליות שיכולות לשנות את רעיונותינו הישנים לגבי תמותה. כשמסתכלים על אריכות ימים, כולנו למדנו שחיינו אוזלים כמו גרגרים בשעון חול ושכאשר אנו מגיעים לגילאי 90 או 100 אנו נשארים רק עם מספר גרגרים בלבד, וכשהאחרון בהם מגיע לתחתית מגיע גם סוף חיינו.
אך מחקרים מהעת האחרונה מציבים אתגר לרעיון זה.
מחקר ‘מישור התמותה’: האם אנו יכולים לחיות לנצח
מחקר שנערך על קרוב ל-4,000 ‘מזדקני על’ מציעים שאין גבול טבעי לאורך החיים. גילם של כל נבדקי המחקר היה כ-105 שנים ומעלה. החוקרים מצעו שהסיכון לתמותה עולה עם הגיל אך עוצר לאחר גיל 105. החוקרים מתייחסים לתופעה כ’מישור התמותה’. לאחר גיל 105, סיכויי התמותה של אדם במהלך 12 החודשים העוקבים לגילו הם 50:50. (1)
לפי ז’אן-מרי רוביין, חוקר דמוגרפיה במרכז הצרפתי למחקר בריאות ורפואה שבמונטפלייר, המחקר מציע שבני אדם יכולים באמת לחיות לנצח ואומר:
אם קיים מישור תמותה, אז אין גבול להארכת חיי האדם
ז’אן-מרי רוביין
המחקר, שפורסם במהדורת 2018 של כתב העת היוקרתי science, מגיע לאחר שנים של דיונים בקרב חוקרים על האם קיים סף עליון לחיי האדם. הדעה השמרנית והרווחת הייתה שהסיכון לתמותה עולה עד לסביבות גיל 80, אך הייתה מחלוקת רבה לגבי האם הסיכון עולה לאחר גיל זה. מדענים שהסתכלו על אותם הנתונים הגיעו למסקנות מנוגדות. חלקם הסיקו שהסיכון ממשיך לעלות עד לשנות הזהב המאוחרות, ואחרים הסיקו שהסיכון לתמותה מתייצב כאשר אנחנו מתקרבים ומגיעים לגיל מאה ומעלה.
עד למחקר זה, המחקר הגדול ביותר על גבולות התמותה נערך על ידי קבוצה של גנטיקאים ממכללת אלברט איינשטיין לרפואה בניו יורק. הם ניתחו את גילאי המוות של האנשים הזקנים בעולם ב-50 השנים שקדמו למחקר והסיקו שאריכות הימים אצל האדם מגיעה לסף העליון בין גילאי 115 ל-125. הם מצאו בנוסף שלא הייתה עלייה מובהקת באורך החיים המקסימלי מאז שנות ה-90. המסקנה הכללית של המחקר הייתה שהזדקנות האדם כבר הגיעה לשיאה ושהמחזיקה בשיא זה היא ז’אן קלאמנט הצרפתייה אשר נפטרה בגיל 122 בשנת 1997. (2)
הדיון המתמשך: האם קיים סף עליון להזדקנות?
תוצאות המחקר קיבלו ביקורת מיידית שהתייחסה לשיטות הסטטיסטיות אשר בהן השתמשו החוקרים. קן וואכטר , אחד ממחבריו של המאמר מ-2018 הגיב לטענות והדגיש שהחוקרים עשו מאמצים רבים בשביל לוודא שהנתונים אותם אספו אינם ניתנים לעירעור:
יש לנו את היתרון בכך שיש לנו מידע טוב יותר. אם היינו יכולים להשיג מידע איכותי כמו זה במדינות אחרות היינו מצפים לראות דפוס דומה של תוצאות.
קן וואכטר
למרות זאת רוביין עדיין לא בטוח בכך שניתן להשליך את תוצאות המחקר על כלל אוכלוסיית העולם. הוא מצביע על העובדה שכל המשתתפים במחקר היו מאיטליה ואומר שקיים מידע שאינו פורסם, על אוכלוסיות מן המדינות יפן צרפת וקנדה שאינו תומך ברעיון של מישור תמותה.
מה שאומר שעדיין נחוץ לנו מחקר גלובלי של אנשים בני מאה ומעלה בשביל שנוכל לקבל תמונה מלאה על מה קורה לסיכויינו למות בגילאים מתקדמים מאוד.
ג’יי אולשנסקי, חוקר ביו-דמוגרפי מאוניברסיטת אילנוי שבשיקגו, הוא חוקר נוסף שמטיל ספק בתוצאות המחקר מ-2018. אולשנסקי התייחס למחקר ואמר:
אנו נתקלים במגבלות בסיסיות הנכפות עלינו מהדרך בה מתוכנן הגוף.
ג’יי אולשנסקי
אולשנסקי מתייחס לעובדה שקיימים תאים שאינם משתכפלים. תאים כאלה, דוגמת תאי עצב, נחלשים ומתים עם ההזדקנות ולא ניתן להחליפם. רק העובדה הזו לבד, הוא טוען, מציבה גבול עליון לאורך החיים.
קיימים מעל חצי מיליון אנשים בעולם אשר נמצאים במועדון המאה. חוקרים חוזים שמספר זה יכפיל את עצמו בכל עשור שעובר וחוזים גם שהגיל של האדם הזקן בעולם יגדל בשנה אחת באותו פרק זמן.
חוקרים מעלים מספר רעיונות לסיבה לכך שמתרחשת יציבות בסיכון לתמותה בקרב המבוגרים במיוחד. תאוריה שהועלתה על ידי סיגפריד האקימי, פרופסור לגנטיקה באוניברסיטת מקגיל שבמונטריאול, קנדה הוא שתאי הגוף מגיעים בשלב כלשהו למצב בו יכולתם לתיקון עצמי מונעת נזק תאי.
המחקר מ-2018 הוביל לדיון נרחב בקרב אנשי מדע, ובלתי נמנע שמחקרים נוספים יגיעו בקרוב. אלו מאיתנו המתעניינים במיוחד בהארכת ימים, מצפים לכך בקוצר רוח.
מקורות:
- Barbi, E., Lagona, F., Marsili, M., Vaupel, J. W. & Wachter, K. W. Science 360, 1459–1461 (2018)
- https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27706136/
מיה אלחלל
