צום לסירוגין הפך בשנים האחרונות לדרך פופולרית במיוחד להורדה במשקל, אך מעבר ליתרון זה, ככל שהנושא מקבל יותר תשומת לב מחקרית, כך מתגלים עוד מיתרונותיו הרבים על בריאות כללית ואריכות ימים.
צום לסירוגין אינו רק טרנד הדיאטה החדש בשכונה, מדובר בשיטת הטיפול הרפואי העתיקה בעולם. למעשה, אבי הרפואה, היפוקרטס, תמך בשימוש בצום כאלטרנטיבה עדיפה לתרופות, ואף אמר. . .
“במקום להשתמש בתרופה, עדיף לצום יום אחד.”
היפוקרטס
מלבד האדם, כל חיה אשר מרגישה לא בטוב נמנעת מאכילה. ידע זה הוא אינסטנקטיבי אצל בעלי החיים, הם יודעים שמסיבה מסוימת, לצום יש אפקט ריפוי חזק ביותר על הגוף. למשך אלפי שנים, גם בני האדם ידעו על כך, אך רק בעשורים האחרונים, לחוקרים התאפשר לחקור את השפעותיו החיוביות של צום על הבריאות ולהוכיח אותן באופן מדעי.
כתוצאה מכך, כעת צום מקבל הכרה מדעית כתגלית פורצת דרך בתחומים של הורדה במשקל, עלייה במסת שריר רזה, אנטי-אייג’ינג, ורווחה כללית.
מהו צום לסירוגין?
צום לסירוגין מהווה תוכנית אכילה שבבסיסה הפסקת אכילה אסטרטגית לפרק זמן מסוים, בכל יום או כמספר פעמים בשבוע. הפסקה זו נעשית בכדי לעודד שינויים אדפטיביים חיוביים בגוף, אשר מביאים לתוצאות מסוימות. מכיוון שלא נדרשת הפחתה של צריכת הקלוריות היומית (על אף שלרוב הצום גם מוביל גם לכך) צום לסירוגין הוא אינו סוג של דיאטה, אלא תבנית של סגנון חיים אשר מיועדת למעקב לפרק זמן ארוך.
ישנן וריאציות רבות של צום לסירוגין, עליהן נרחיב בחלק הבא. כל אחת מן הוריאציות מבוססת על הרעיון של זמן קבוע ללא אכילה שלאחריו אוכלים ב”חלון זמן” קצר. דפוס האכילה הוא מחזורי, ומתוכנן לשימוש כהחלטה ארוכת טווח של סגנון חיים, זאת בניגוד לדיאטה, שהינה לרוב קצרת טווח.
הגוף של כל יצור חי יכול להיות באחד משני מצבים:
- צום (fested)
- הזנה (fed)
שני מצבים אלו הם כמובן מנוגדים, אם נשתמש בקונספט הסיני של יין ויאנג, מצב הצום ומצב ההזנה הם כמו היין והיאנג של הגוף. שניהם נדרשים על מנת לאזן אחד את השני.
כיצד צום לסירוגין מאט את השפעות הגיל ומשאיר אותך צעיר
הורמון הגדילה, הידוע גם כסומטוטרופין (somatotropin) הינו הורמון חלבוני, אשר מורכב מ191 חומצות אמיניות. הורמון זה מופרש מתאי סומטוטרופין אשר ממוקמים בבלוטת יותרת המוח הקדמית. הורמון הגדילה הינו רכיב חשוב של התפתחות האדם, ומהותי לתהליך הבנייה של שרירים. בנוסף, להורמון זה חשיבות רבה גם בתהליכי שריפת שומן. תראו מה רמות אופטימליות של הורמון גדילה יכולות לעשות בשביל גופנו:
- עלייה בחוזק שריר
- שיפור באיחוי שברים
- האצה בהורדה במשקל
שיפור באיחוי שברים
האצה בהורדה במשקל
עלייה בחוזק העצם
הפחתה בסיכון למחלות לב וכלי דם
הגברת האון הגברי
שיפור יכולות קוגניטיביות
איכות שינה טובה יותר
כאשר יש לכם רמה גבוהה של גלוקוז בדם, הלבלב מפריש את הכימיקל סומטוסטטין (somatostatin). לכימיקל זה יש אפקט המדכא הפרשה של הורמון הגדילה האנושי, ולכן, ככל שתאכלו יותר פעמים במהלך היום, כך תפחת כמות הורמון הגדילה אשר משוחררת לגופך. ההפך נכון גם הוא – ככל שתאכלו פחות פעמים כך הגוף ייצר יותר הורמון גדילה.
כמות הורמון הגדילה עולה בצורה דרמטית כאשר מבצעים צום לסירוגין. (1)
יתרונותיו של צום לסירוגין על המוח
מוח האדם הינו האיבר היחיד המבקש להבין את עצמו. בתקופה האחרונה הבנתנו של המוח האנושי עברה שינויים משמעתיים. בעבר, נטו לחשוב על המוח כאיבר סטטי שאינו ניתן לשינוי. כעת אנו יודעים שזה אינו נכון. למוח יש את היכולת להשתנות ולהתאים את עצמו לסביבתו באופן קבוע.
המושג נוירופלסטיסיות (neuroplasticity) הוטבע על מנת לתאר את יכולתו של המוח לייצר חיבורים נוירולוגיים חדשים. המוח גם יכול לרפא את עצמו. חיבורים נוירולוגיים חדשים נוצרים באמצעותם של משפחת חלבונים הנקראת גורמים נוירוטרופיים (neurotrophic factors). אחד מגורמים אלו נמצא כחיוני במיוחד למטרה זו. שמו של גורם זה הוא BDNF, גורם נוירוטרופי הנובע מהמוח (brain derived neurotropic factor).
BDNF מפעיל את תאי הגזע של המוח על מנת לייצר תאי מוח חדשים. לכן, ככל שיש לכם יותר BDNF כך יש לכם יותר פוטנציאל להעלות את כמות התאים במוח. אז מה אנו יכולים לעשות בשביל למקסם את הייצור של BDNF בגופנו?
צום לסירוגין!
וההשפעה של צום לסירוגין על כמות ה-BDNF אינה קטנה!
צום לסירוגין נמצא כמעלה את הייצור של BDNF בין 50 ל-400 אחוזים!
אנו מתחילים לגלות שהתועלת של צום לסירוגין היא הרבה יותר מירידה באחוזי השומן. צום לסירוגין יעודד את הגוף להעלות באופן דרמטי את הייצור של הורמונים וגורמים מוחיים אשר משפרים את התפקוד של גופנו ומוחנו.
אך יש הרבה יותר מזה לסיפור של צום לסירוגין. בחלק השני, נמשיך ונצלול עמוק לתוך יתרונותיו הרבים של צום לסירוגין לשיפור החיים.
לחלק השני של תועלות הצום לסירוגין: לא רק מרזה, גם תורם לבריאות המוח ומאריך חיים (לחצו כאן)
מקורות
(1) https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC329619/?page=6
(2) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16011467
(3) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15741046