מיה אלחללהאם ידעתם שקיימים 9 דברים (ואולי אף 10) שהורגים אותנו באיטיות? למשך זמן רב, המחשבה הנפוצה הייתה שלמרות שקיימים סממנים ידועים הגורמים למוות, אין הרבה שאנו יכולים לעשות לגביהם אך שיפור של אורך בריאותנו יכול לאפשר לנו יתרון בקרב הגורלי נגד סממנים אלו.
מאז שחר האנושות ידע האדם שככל שאנו מזדקנים הגוף והמחשבה מאיטים את קצב פעולתם, אך רק מאז 2013, המנגנונים המרכזיים המשפיעים על האטה זו נעשו לאפשריים לכימות. באותה השנה, פורסם מאמר במגזין Cell תחת השם The Hallmarks of Aging (סממניי ההזדקנות). במאמר זה תואר הנזק התאי והמולקולרי שמתרחש בגופנו בתהליך ההזדקנות. כותבי המאמר חילקו את הנזק לכ-9 קטגוריות מרכזיות שלהם קראו סממניי ההזדקנות. (1)
כל אחד מתשעת סממניי ההזדקנות נמצא כקשור לתחום המטבוליזם. מטבוליזם הוא מושג המבטא את התגובות הביוכימיות המתרחשות בגופנו בעת קליטת חומרים מהסביבה, עיבודם, השימוש בהם ופליטת הפסולת הנוצרת כתוצאה מתהליכים שונים בגוף. ניתן לחלק את תשעת הסממנים לשלוש קטגוריות:
- עיקריים
אנטגוניסטים
אינטגרטיביים
לפי כותבי המאמר הקטגוריות מחולקות באופן הבא: שלושת הסממנים העיקריים הם הגורמים המפעילים את תהליך ההזדקנות הביולוגי ותמיד בעלי השפעה שלילית, הסממנים האנטגוניסטים נחשבים לסממנים שטובים עבורנו כל עוד הם אינם מוגזמים והסממנים האינטגרטיביים מתוארים כתוצאות הנזק הנגרם מהגורמים בקטגוריות הקודמות.
מהם 9 סממניי ההזדקנות
חוסר יציבות של הגנום
ניתן לחשוב על הגנום כדף התכנון של התאים בגופנו. בכל תא יש את כל ההוראות ליצירתם של החלבונים אותם להם הוא זקוק. במהלך תהליך ההזדקנות, המידע החיוני המצוי בגנום נהיה בלתי יציב, מה שגורם לנזק ל-DNA, במיוחד במיטוכונדריה שבתאים.
שחיקת הטלומרים
טלומרים הם מעט כמו הפלסטיק הנמצא בקצה שרוכי הנעליים. תפקידם הוא להגן על הכרומוזומים מנזק. כאשר הטלומרים מתפרקים, התא מפסיק לעבוד. בכל פעם שהתאים מתחלקים, הטלומרים נעשים קצרים יותר. קיצור הטלומרים נמצא כמשויך להזדקנות.
שינויים אפיגנטיים
האפיגנום מורכב ממספר שינויים כימיים ל-DNA שלנו. שינויים אלו הם כמו מתגי הפעלה, כאשר המתג על מצב הפעל, מתרחש ביטוי של הגן ומיוצר חלבון וכאשר המתג על מצב כבה, החלבון לא ייוצר. השינויים האפיגנטיים מתרחשים במהלכו של אורך החיים שלנו. שינויים אלו יכולים להשפיע באופן שלילי על מערכת החיסון שלנו ולגרום לעלייה בדלקתיות.
אובדן פרוטוסטאזיס
פרוטוסטאזיס נובע מסדרת פעולות של מנגנונים תאיים ומשמש למניעת נזק היכול להגרם מחלבונים שאינם תקינים. ככל שאנו מזדקנים, יכולתנו לשמר פרוטוסטאזיס יורד, מה שגורם להצטברותם של חלבונים שבורים. קיימת האמונה שהצטברותם של חלבונים אלו תורמת להתפתחותן של מחלות תלויות גיל כמו אלצהיימר ופרקינסון.
תפקוד לקוי של המיטוכנדריה
המיטכונדריה בתאים משמשת ליצירתה של מולקולת ה-ATP, מולקולה זו משמשת כמקור האנרגיה המרכזי בגוף. נזק למיטוכונדריה יכול להתרחש במספר דרכים, הכוללות מוטציות ונזק חמצוני. מיטוכונדריה פגועה מייצרת פחות ATP וכתוצאה מכך מפחיתה ממאגרי האנרגיה בגוף. קיימת האמונה שהנזק למיטוכונדריה מואץ עם תהליך ההזדקנות.
הזדקנות ביולוגית של התאים
לאחר שההזדקנות הביולוגית בתאים מגיעה לשלב מסוים, התאים מאבדים את יכולתם להתחלק ולהכפיל את עצמם. תאים זקנים יכולים להיות שימושיים בריפוי פציעות, אך הצטברות של יותר מדי תאים מסוג זה מביאה לנזק בגופנו. תאים זקנים ביולוגית יוצרים גן הידוע בשמו Senescence Associated Secretory Phenotype, גן זה נחשב כגורם שמעודד תאים אחרים להפוך לתאים זקנים. ככל שאנו מזדקנים המנגנון המשמש לניקוי התאים הזקנים בגוף יורד ביעילותו.
חוסר וויסות בהבחנה בחומרי הזנה
לתאים בגופנו יש את היכולת לחוש מתי חומרי הזנה נמצאים בקרבת מקום. התאים משתמשים ביכולת זו בשביל לצרוך את החומרים הנחוצים להם. לדוגמה, המסלול הביולוגי הקשור באינסולין מספק לתאים מידע בנוגע להצטברותו של גלוקוז במחזור הדם. כאשר אנו מזדקנים, יכולת חישה זו נהיית לפחות יעילה, מה שיכול להביא לחוסר בוויסות על ההבחנה בחומרי ההזנה.
מיצוי תאי הגזע
תאי גזע הינם המקור לכל תאי הגוף, הם יכולים להפוך לכל תא, החל מתא דם ועד לתא לב. כשאנו מזדקנים, תאי גזע נעשים הכרחיים בשביל להחליף תאים בשעת הצורך, אך על אף הצורך העולה עם ההזדקנות חלה ירידה בכמותם של תאים אלו.
שינויים בתקשורת בין תאית
קיימות ראיות לכך שהזדקנות משפיעה על האופן בו מערכות שונות בגופנו מתקשרות אחת עם השנייה. הזדקנות מפריעה לתקשורת בין תאית במספר דרכים הכוללות עלייה בדלקתיות הקשורה בגיל.
סממן הזדקנות עשירי פוטנציאלי
התקשות המטריצה החוץ תאית
כאשר מולקולות חלבון מתאחות יחדיו, נוצרים ביניהם קשרים צולבים. כתוצאה מהעלייה בכמותם של קשרים אלה, מתקשה המטריצה החוץ תאית (extracellular matrix). להתקשות זו אפקט שלילי על תפקודם של התאים וחוקרים מאמינים שהתקשות זו של המטריצה החוץ תאית עולה עם הגיל. (2)
ממבט על אולי נראה שסממניי ההזדקנות הם בלתי ניתנים לעצירה או לשינוי והאמנם שזה אולי נכון שלא ניתן לעצור אותם לחלוטין אך קיימות דרכים להשפיע עליהם בצורה טובה. מאמר מ-2018 שפורסם בכתב העת המדעי journal Frontiers in Endocrinology מפרט לנו כיצד פעילות גופנית יכולה להשפיע באופן חיובי על כל סממני ההזדקנות. המאמר מראה לנו שפעילות גופנית מביאה לשינויים משמעותיים בתאי גופנו. המאמר גם מדגיש את חשיבותה של פעילות גופנית כגורם יעיל לאנטי אייג’ינג:
לפעילות גופנית קיימת השפעה חיובית ברמה התאית, מה שמדגיש את תפקידה הייחודי של פעילות זו להפחתת השפעתו של כל סממן. ניתן לראות בפעילות גופנית כתרופה רב תכליתית שמשפרת את איכות החיים הקשורה בבריאות ואת היכולות התפקודיות במקביל להיותה גורם מתווך בשינויים פיזיולוגיים ובמחלות קומורבידיות הקשורות להזדקנות. (3)
החוקרים ממליצים על ביצוע משולב של פעילות אירובית, אימוני כוח ותרגילי גמישות באופן הבא:
- פעילות אירובית – 5 פעמים בשבוע למשך של 30-60 דקות יומיות.
- אימוני כוח – 2 ימים בשבוע – 3 סטים של 10-15 חזרות ב-8-10 תרגילים .
- אימון גמישות – 2 ימים בשבוע – מתיחות סטטיות ודינמיות.
מקורות:
מיה אלחלל
