משחק של יכולת: למה זכייה בלוטו הגנטי אינה הכל כשמדובר בהארכת חיים בריאים (חלק ראשון)

משחק של יכולת

ביוטכנולוגיה ישראלית חדשה חושפת שהמספרים אותם אנו מקבלים בלוטו הגנטי אינם מוכרחים להחליט עבורנו כמה אנחנו חיים או באיזה מצב בריאותי נהיה. אך השפעת הגנטיקה תפחת, רק אם נשנה את גישתנו מגישה של טיפול במחלות לאחר שהן מתרחשות, לגישה של טיפול מניעתי ומקדים.

ב-1944 משפחתו של ישראל קריסטל, בעל מפעל ממתקים פולני, נלקחה למחנה הריכוז באושוויץ’, שם איבד את אשתו ושני ילדיו. קריסטל שרד את השואה, ואף את צעדת המוות הנוראית ב-1945, לאחר המלחמה חזר לעיר מולדתו, בה פגש והתחתן עם ניצולת שואה נוספת בשם בת שבע. ביחד הם עלו לישראל והתחילו חיים חדשים, הם הקימו משפחה ופתחו מפעל ממתקים חדש בחיפה

ישראל קיבל שיא גינס ב-2010, על היותו ניצול השואה המבוגר ביותר, הוא חי לראות את ניניו חיים ומשגשגים בישראל. למשך רוב בחייו הארוכים, הוא נהנה מבריאות טובה ונפטר רק כ-5 ימים לפני יום הולדתו ה-114. בעת פטירתו היה מוקף במשפחתו המורחבת והאוהבת. כשהיה בגיל העמידה קריסטל איבד הכול אך בשבעת העשורים לאחר המלחמה, הצליח להתחיל חיים חדשים ולחיות אותם למלואם.

חיים ארוכים יותר אך לא בריאים יותר

על אף שלחגוג חיים כאלו של אריכות חיים בריאה שכזו היא עדיין הישג נדיר, האנושות הצליחה לעשות התקדמות עצומה ביכולתה להאריך חיים. ב-150 השנים האחרונות, אורך החיים הממוצע של בני האדם הכפיל את עצמו ואף יותר. עלייה זו, של פי שתיים באריכות הימים בפרק זמן כזה, שהוא כשבריר שנייה במונחים של זמן אבולוציוני, הוא הישג אנושי יוצא דופן. עם זאת, הארכה זו בחיי האדם הביאה איתה מספר תופעות לוואי שליליות משמעותיות ונוצר מצב שבו לרובנו, עלייה באורך החיים אינה שווה לעלייה באורך החיים הבריאים שלנו.

קרדיט:OurWorldInData.org

כאשר אנו מזדקנים, הסיכויים שלנו לחלות עולים. למעשה, הסיכון שלנו לסבול ממחלות כמו מחלות לב וכלי דם, סרטן ואלצהיימר עולה באופן אקספוננציאלי בכל שנה אותה אנו מוסיפים לחיינו. מחלות רבות כמו דלקות פרקים, אוסטאופורוזיס, סוכרת מסוג 2 ומחלות כרוניות רבות אחרות מקושרות להזדקנות. ב-2020, יותר ממחצית האמריקנים בגילאי 65 ומעלה קיבלו טיפול במספר מחלות כרוניות במקביל והנתונים מראים שגם בישראל כ-20% ממבוטחי קופות החולים שגילם מעל 45 לוקים בשני מצבים כרוניים או יותר. שילוב טיפוסי של מצבים רפואיים הוא סוכרת בשילוב עם לחץ דם גבוה ובעיות בלב.

דו”ח שנערך ב-2011 על ידי פורום הכלכלה העולמי, מנבא שעד שנת 2030 העלות הכוללת של טיפול במחלות כרוניות בעולם תעלה על 47 מיליארד דולרים. המחיר העולה של ניהול חולים בגיל מבוגר היא הרסנית וההשפעה על איכות החיים האישית של החולים הכרוניים אינה ניתנת למדידה.

חיים ארוכים יותר באים עם תוצאה הפוכה ונוראית שאליה לא התכוונו. עם הארכת החיים קיווינו שתגיע במקביל גם איכות חיים טובה יותר אך נראה כי מתחנו את הגבולות עד מעבר למה שהביולוגיה שלנו מסוגלות לעמוד בו. כתוצאה מכך, נראה שבלתי נמנע שבריאות לקויה בגיל מבוגר והשפעותיה הכלכליות, יביאו את כלכלות העולם לקצה יכולתן.

אך האם באמת זה המצב?

בסדרת מאמרים זו, נחקור את פריצות הדרך במדע ובביוטכנולוגיה של אריכות ימים, שמציעים לנו אלטרנטיבה למחשבה שבריאות והארכת ימים הם שני דברים נפרדים. ככל שהטכנולוגיה מקדמת אותנו וככל שאנו לומדים יותר ויותר על תהליכי הזדקנות ביולוגיים, אנו מוצאים יותר ויותר סיבות להיות אופטימיים שבריאות טובה למשך רוב חיינו יכולה להיות אפשרית.

ואפילו קרובה.

מדוע אנו נהיים חולים כאשר אנו מזדקנים?

מאז ומתמיד האדם השתוקק לאריכות ימים ובריאות. לכל תרבות יש סיפורים משלה על מאריכי חיים יוצאי דופן. בתנ”ך מסופר שמתושלח חי עד לגיל המופלג של 960 שנים, וגם על דמויות נוספות בתנ”ך מסופר שחיו כמספר מאות שנים. למרות סיפורים אלו, לאורך מיליוני שנים, אורך החיים הממוצע של האדם היה נמוך מאוד ובעבר הרחוק היה אורך זה בין 20 ל-30 שנים. החל מלפני מספר אלפי שנים אורך החיים החל לעלות, עד שבחלקה השני של המאה התשיעית בני האדם הגיעו לחיות עד גילאי ה-40 המוקדמים.

השאלה הבוערת בקרב מדענים ברחבי העולם היא האם הסיבה שאנחנו נהיים חולים יותר ככל שאנו מזדקנים, היא שההכפלה באורך החיים שברה חוק ביולוגי כלשהוא שאינו ניתן לשינוי?

מה שאנחנו יודעים כיום הוא שהסיכון לסבול ממחלות לב וכלי דם, סרטן, אלצהיימר, דלקת פרקים, אוסטאופורוזיס, סוכרת מסוג 2 וממגוון מחלות כרוניות אחרות עולה עם הגיל. מחלות אלו שונות מאוד בטבען ממחלות זיהומיות שעלולות לגרום למוות בגילאים צעירים יותר.

האם קיימת סיבה מרכזית למחלות בגילאים מאוחרים?

התשובה, שנמצאת בתובנות החדשות המגיעות מהמדע החוקר אריכות ימים, היא שהסיבה למחלות נובעת מתהליך ההזדקנות הביולוגי.

גרונטולוגים, חוקרי ההזדקנות, מתייחסים לתהליך זה בשם הזדקנות ביולוגית (Senescence). זהו התהליך ההדרגתי ולבסוף הקטלני של הדרדרות התפקוד כתוצאה מנזק שמצטבר בגוף. נזק זה הוא תופעת לוואי של תהליכים מטבוליים מהותיים במערך הביולוגי. החל מגיל העמידה קיימים פחות משאבי ניקוי ותיקון מה שגורם להצטברות גדולה יותר של הנזק. 

ניתן להסתכל על כך באופן הבא, עלויות ההפעלה הביולוגיות עולות יותר החל מגיל העמידה וככל שאנחנו מזדקנים נדרשת תוספת של יותר משאבים מאשר בשנה הקודמת עד שלבסוף העלויות של להישאר בחיים נעשות לא אפשריות. בעבר לא חיינו הרבה מעבר לגיל העמידה.

מחלות הקשורות בגיל הגיעו כנראה עקב לקיחת השליטה שלנו על האבולוציה וכיוון המסלול האנושי לעבר מחוזות חדשים של אריכות ימים.

האם זה אומר שבריאות לקויה בגיל מבוגר היא בלתי נמנעת או שאולי התמקדות בפריצת הבריאות הביולוגית שלנו תאפשר לנו לחיות חיים שהם גם ארוכים יותר וגם בריאים יותר? בחלק השני של סדרת המאמרים בנושא נחפש את התשובות.