אנו נוטים לחשוב על גורמי אורח חיים כעל דיאטה וספורט. אך כעת אנו יודעים שאיכות חייכם החברתיים ממלאת תפקיד גדול באורך החיים הבריא.
ראיתי מקרוב מידי את ההשפעות האיומות של בידוד חברתי בסגר הראשון. עכשיו שאנחנו נכנסים לסגר נוסף, אני מזכירה לעצמי לעשות את זה הרגל יומיומי להתחבר מרחוק לאנשים בחיי שיעבירו את הסגר לבד בבית.
באי סרדיניה האיטלקי יש יותר מפי שישה בני 100 מבאיטליה כולה ופי 10 מבצפון אמריקה. למה? לדברי הפסיכולוגית סוזן פינקר, לא מדובר באקלים שטוף שמש או בתזונה דלת שומן ונטולת גלוטן. לא אלה שומרים על בריאות תושבי האי – אלא הדגש שלהם על יחסים אישיים קרובים המתקיימים פנים אל פנים.
פנים אל פנים יצטרך להיות בזום אבל זה יותר טוב מכלום. שיחת הטד הזו מאוד מומלצת כצפיה משפחתית לפני הסגר כדי לגייס את כל בני הבית לשמור על קשר עם אלה שיהיו רחוקים. עד שבקרוב שוב נתחבק.
התובנה שמציעה פינקר בהרצאה קצרה הזו רלוונטית מתמיד: